Rabbi Avi Stewart Parshat Vaeira: January 14th, 2010
וַיְדַבֵּר יְ-ֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר [שמות ו,י]
Hashem speaks to Moshe – saying.
“Taitch verter.” From Cheder!
No kidding. It’s fairly obvious that when I speak to you –
“I speak to you saying.”
Why does the Torah [in 48 places] tells us:
וַיְדַבֵּר יְ-ֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר [שמות ו,י]
One approach:
(רמב"ן)
- והנכון בעיני, כי מלת "לאמר" להורות על בירור הענין בכל מקום. וידבר ה' אל משה באמירה גמורה, לא אמירה מסופקת, ולא ברמז דבר. ולכך יתמיד זה בכל התורה, כי נבואת משה פה אל פה ידבר בו ולא בחידות (במדבר יב ח).
Ramban understands that “saying” = nothing ambiguous or unclear.
A Second Approach:
* רבינו בחיי שמות פרק יג
(א) וידבר... או הוסיף "לאמר" על הנסתר, לפי שכל דברי התורה יש בהם נגלה ונסתר, הנגלה הוא פשטי המצות, והנסתר הוא הפנימי שבתוכו שאין דעת ההמון ראוי לו,
Rabeinu Bachye, often an elucidator of Ramban suggests that “dibur” is referencing the hidden elements of Torah taught to Moshe…
והנה זה באור: "וידבר ה' ", ברוב מקומות התורה, וידבר ה' אל משה הוא פשט המצוה לאמר שיגלה לו הנסתר שבה.
A Third Approach:
וע"ד הקבלה: "וידבר ה' אל משה", ... וכבר ידעת כי הדבור פנימי יותר מן האמירה, כי הדבור הואהתורה שבכתב, והאמירה היא התורה שבעל פה, וזה ידוע לחכמי הקבלה.
Rabeinu bachye adds another explanation: that Dibbur is Torah shebiKtav and “lemor” is Torah shel baal peh. The words of the written Torah are static. Unchanging. Limited. Torah shel baal peh brings to life the actual words of the written Torah. Every time it says, “Hashem spoke to Moshe saying” = Hashem spoke to Moshe and told him what to write down in the Written Torah. “Saying” to Moshe indicates that Hashem shared more “peh el peh.”
II.
I would like to add one more important element as it pertains to the way Hashem spoke to Moshe, when teaching him the Torah.
Have you ever noticed the פ and ס that appear in the Torah? Rashi in the beginning of Parshas Vayechi points out that there is no פ or ס. Each פ or ס indicates a space of 3 letters. At the end of each sidrah there are 3 פ’s. This indicates 9 spaces in the Torah scroll between each Parsha [Sifsei Chachamim explains Rashi in this way].
Rashi in Vayikra explains the purpose of the spaces between Parshios.
· רש"י ויקרא פרק א
ויקרא אל משה - הקול הולך ומגיע לאזניו, וכל ישראל לא שומעין. יכול אף להפסקות היתה קריאה, תלמוד לומר וידבר, לדבור היתה קריאה, ולא להפסקות. ומה היו הפסקות משמשות, ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, קל וחומר להדיוט הלומד מן ההדיוט
And He called to Moshe: The [Divine] voice emanated and reached Moshe’ ears, while all [the rest] of Israel did not hear it. One might think that for each new section [representing a new topic], there was also [such] a call. Scripture, therefore, states, “and [the Lord] spoke (וַיְדַבֵּר) [to him],” [denoting that] only for speech, [i.e., when Hashem “spoke” to Moshe, or “said” to him, or “commanded” him,] was there a call, but not at the subsections. [For when these expressions are employed, they demarcate the beginning of major sections, i.e., when Hashem first called to Moshe and then proceeded with the prophecy at hand, unlike the beginning of each separate subsection, when Hashem simply continued His communication to Moshe without “calling” him anew. Now, if each subsection in the Torah does not represent a new beckoning from Hashem to Moshe, ushering in a new prophecy, then] what is the purpose of these subsections? To give Moshe a pause, to contemplate between one passage and the next, and between one subject and another. [And if this pause for contemplation was given to the great Moshe when being taught by Hashem, then] how much more [necessary is it] for an ordinary man learning [Torah] from another ordinary man [to be allowed pauses between sections and subjects, to carefully contemplate and understand the material being learned]. — [Torath Kohanim 1:3]
Rabbi Lebowitz pointed out that the kal vichomer is difficult because one would think that hearing words from the Divine is so strong and deep that we can’t understand it; so why is there a kal vichomer from Hashem to us?
The answer is kol Hashem biKoach, Hashem withholds Himself; so that when he speaks to Moshe it is exactly on Moshe’s level. As opposed to people who cannot do that. I cannot come down to your level or up to your level. I hope to. I aim to. But I cannot really KNOW if I am reaching you. Therefore, I must make sure that you understand me before rushing on to a second point.
ד) קול ה' בכח - בשעת מתן תורה צמצם את קולו לפי כחן של ישראל שנאמר והאלהים יעננו בקול (שמות י"ט) בקולו של משה:
A similar point [similar to Rashi] is made by Rabeinu Yonah [Mishlei [23:11]:
When you hear something, think into it thoroughly and see how it applies to you.
הביאה למוסר לבך ואזניך לאמרי דעת.
הנה נתן ע"ה הלב למוסר והאוזן לאמרי דעת. וביאור הענין, כי הלב הוא החפץ והתאוה, כאשר ביארנוהו ברוב מקומות הספר, והמוסר הוא דברי החכמה הצריכים לתיקון מעשה השומע, ואמרי דעת ידיעת דברי החכמה שאינן צריכין לתיקון מעשה האיש הזה, על כן אמר "הביאה למוסר לבך". כי כאשר תשמע המוסר תביא אליו חפצך ותאותך לקיים אותו, ותשים לבך מיד להביא אל הפועל, וכל עת שתשמע המוסר תתבונן אתה כי אתה חסר המדה הזאת, ותסכים בלבך לעשותו. וכאשר תשמע אמרי דעת שאינם צריכין לתקון מעשיך רק להתחכם בהם ולדעת דברי חכמה תביא אליהם אזנך שתדעם:
